Vayedaber

בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָנִיק בְּנָהּ שֶׁלְּנָכְרִית מִפְּנֵי שֶׁנּוֹתֶנֶת לֹו חַיִּים. אָמַר רִבִּי יּוֹסֵי. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁאָסוּר לְלַמְּדוֹ אוּמָנוּת. כְּהָדָא תַּרְתֵּין אוּמְנְווָן הֲווֹן בְּגִירוּ. זַגָּגַייָא וְקובטרייא. זַגָּגַייָא לָא אַלְפִּין וְקָמוּן. קובטרייא אַלְפּוּן וְאִתָעַקְּרוּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדא אמרה שאסור ללמדו אומנות. לנכרי שהוא נותן לו חיים:

כהדא. שמצינו שנענשו על זה:

תרתין אומנון הוון בגירו. שני משפחות בעלי אומניות היו במקום הנקרא גירו אחת היו זגגים ואחת היו שעושים מיני צעיפי הנשים. בפ' במה אשה ולא בטוטפת ר' בון בר חייה קובטירא דבר שהוא נותן במקום הטוטפת ואלו הזגגים לא היו רוצים ללמד אומנות שלהם לנכרי ונתקיימו והצליחו ואלו הקובטרייא למדו לנכרי ונתעקרו ונתדלדלו:

בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְיַילֵּד אֶת הַנָּכְרִית. מִפְּנֵי שֶׁמְעַמֶּדֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל נָכְרִית מְיַלֶּדֶת בַּת יִשְׂרָאֵל. וְתַנֵּי כֵן. מְיַילֶּדֶת מִבַּחוּץ אֲבָל לֹא מִבִּפְנִים. לֹא תַכְנִיס יָדָהּ לִפְנִים שֶׁלֹּא תַמִּיק אֶת הָעוּבָּר בְּמֵיעֵיהָ. וְלֹא תַשְׁקֶינָּה כּוּס שֶׁל עִיקָּרִין. הָֽיְתָה חֲכָמָה. יֵיבָה כַיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה רוֹפֵא אוּמָּן מוּתָּר. וְהָכָא. אִם הָֽיְתָה חֲכָמָה מוּתָּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ותני כן מילדת מבחוץ וכו'. כלומר כיצד אמרו נכרית מילדת את בת ישראל כדתניא בתוספתא בזמן שאחרות עומדות על גבה אבל לא בינה לבינה. וכן מילדת מבחוץ שיהו רואות אותה בשעה שהיא מילדת אבל לא מבפנים כדמפרש ואזיל שלא תכניס ידה לפנים לתוך מיעיה שלא תמיק את העובר במעיה:

ולא תשקינה כוס של עיקרין. כלומר וכשתעשה כן לא די שתמיק את העובר אלא דאיכא למיחש שתעשה האשה עקרה בשביל כך (או) אם תושיט ידה למעיה תעשה לה שתתקלקל ותיעקר וכמשקה אותה כוס של עיקרין א''נ כשתהיה בינה לבינה חוששין שלא תשקינה כוס עיקרין ממש. ובתוספתא פ''ג גריס ולא תשקינה כוס עיקרין שחשודין על הנפשות. משמע שאף שהיא רוצה לשתות כוס עיקרין לא תקבל מן הנכרית מפני שחשודין על שפיכות דמים ושמא תשים בתוכה סם הממית:

היתה חכמה. אם הנכרית נתמנית היא לכך והיא חכמה המילדת בעיר מהו שנאמין אותה בינה לבינה:

ייבא. אתיא כהאי דאמר ר' יעקב לקמן הלכה ב' דאם היה רופא אומן בעיר מותר להתרפאות ממנו דלא מרע נפשיה מחזקתו וה''נ אם היתה חכמה בעיר מותר בינו לבינה:

תַּנֵּי. נִזְדַּוֵוג לוֹ גּוֹי לְיִשְׂרָאֵל נוֹתְנוֹ לִימִינוֹ. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּסַייִף לִימִינוֹ וּבְמַקֵּל לִשְׂמֹאלוֹ. עוֹלֶה עִמּוֹ לָעֲלִייָה וְיוֹרֵד עִמּוֹ לְחֵרוּת יִשְׂרָאֵל לְמַעֲלָה וְהַגּוֹי מִלְּמַטָּה. לֹא יָשׁוּחַ לְפָנָיו שֶׁלֹּא יָרוּץ אֶת גּוּלְגּוֹלְתוּ. וּמַרְחִיב לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ. אִם שְׁאָלוֹ לְהֵיכָן הוֹלֵךְ יַפְלִיגֶינּוּ. כְּשֵׁם שֶׁהִפְלִיג יַעֲקֹב אָבִינוּ לְעֵשָׂיו. שֶׁאָמַר לוֹ עַ֛ד אֲשֶׁר אָבוֹא אֶל אֲדוֹנִי שֵׂעִֽירָה׃ וְהָלַךְ לְסוּכּוֹת. אָמַר רִבִּי הוּנָא. לֹא מָצִינוּ שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשֵׂעִיר. אָמַר רִבִּי יוּדָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי. לְעָתִיד לָבוֹא אָמַר לְיהּ. וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפּוֹט אֶת הַ֣ר עֵשָׂ֑ו.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תני. שם פ''ג:

נזדווג לו נכרי לישראל. בדרך נותנו לימינו שאם יעמוד עליו ישלח הישראל יד ימינו ויאחז בו:

בסייף. אם הנכרי חגור הוא בסייף שהוא לצד שמאלו נותנו הישראל לימינו כדי שתהא מזומן הימין של ישראל לאחוז בו ואם ביד נכרי מקל נותנו הישראל להנכרי לשמאלו שהמקל בימין הנכרי ויהא סמוך יד שמאל של הישראל לאחוז במקלו אם יעמוד עליו:

עולה עמו לעלייה ויורד עמו לירידה וכן הוא בתוספתא. היו עולין בהר או יורדין לעמק לעולם יהי' הישראל מלמעלה והנכרי מלמטה וכשהוא עולה בעלייה ילך ישראל לפני הנכרי אלא שטופלו לימינו שלא יהיה אחוריו ממש וכשיורדין בעמק ילך הנכרי לפני הישראל:

לא ישוח לפניו. אפי' במישור:

יפליגנו. יאמר לו שהוא רוצה למקום רחוק יותר ממה שבדעתו לילך שימתין הנכרי מלעמוד עליו עד אותו הדרך שמרחיב לו ובתוך כך יפרוש ממנו:

לעתיד לבא אמר לו. רמז לו גם את זה כדכתיב ועלו מושיעים וגו' ואז יקויים ההליכה להר שעיר שהוא עשו:

תַּנֵּי. אֵין מוֹכְרִין לָהֶן לֹא זַיִין וְלֹא כְלֵי זַיִין. וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶן אֶת הַזַּיִין. תִּיפְתָּר בְּעִיר שֶׁכּוּלָּהּ גּוֹיִם. וְאֵין הָאִשָּׁה בִּכְלָל שְׁפִיכוּת דָּמִים. אָמַר רִבִּי אִמִּי. תִּיפְתָּר בִּבְרִיאָה. אָמַר רִבִּי אַבִּין. וַאֲפִילוּ תֵימַר יְכוֹלָה אִשָּׁה לְהַטְמִין אֶת עַצְמָהּ וְלוֹמַר. גּוֹיָה אֲנִי. וְאֵין הָאִישׁ יָכוֹל לְהַטְמִין עַצְמוֹ וְלוֹמַר. גּוֹי הוּא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואפי' תימר. מטעמא אחרינא ואפי' בסתם אשה היא אינה עלולה כל כך לשפיכות דמים שיכולה היא להטמין ולהעלים עצמה ולומר נכרית אני מה שאין כן באיש שהכל מכירין אותו שהוא יהודי בפאת הראש ובפאת הזקן:

תני. בתוספתא פ''ב:

זיין. הוא הברזל עצמו לעשות ממנו כלי זיין:

תיפתר בעיר שכולה נכרים. הוא דאין מוכרין להן כלי זיין דאלו בעיר שיש בה ישראל מוכרין להן להגן גם על ישראל שבתוכה:

ואין האשה בכלל שפיכות דמים. בתמיה ואמאי קתני במתני' טעמא דלא תתייחד אשה עמהן משום חשד עריות תיפוק ליה משום שפיכות דמים:

תיפתר בבריאה. וחזקה ואינה מתפחדת מהן וקמ''ל דאפ''ה משום עריות חיישינן שמא תתפתה:

אֲבָל מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדַקָּאוֹת שֶׁלְּכוּתִים כול'. הָדָא אָֽמְרָה. כּוּתִים לֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הָעֲרָיוֹת. וְתַנֵּי כֵן. מִתְיַיחֶדֶת אִשָּׁה עִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲפִילוּ שְׁנֵיהֶם עֲבָדִים אֲפִילוּ אֶחָד כּוּתִי וְאֶחָד עֶבֶד. אֲבָל לֹא תִתְיַיחֵד עִם הַגּוֹי. חֲמוֹתוֹ וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וּשְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת לֹא יִתְיַיחֲדוּ עִמּוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי שְׁנַיִם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אבל מעמידין בהמה בפונדקאות של כותים וכו'. כדקתני בתוספתא שם ברישא מעמידין בהמה בפונדקאות של כותים אפי' זכרים אצל נקיבות ונקבות אצל זכרים ואצ''ל זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקבות:

הדא אמרה לא נחשדו כותים על העריות. מדלא חיישינן זכרים אצל זכרים וכו' כדחיישינן גבי נכרים:

ותני כן. בהדיא בתוספתא פ''ה דקידושין:

מתייחדת אשה עם שני אנשים. ואפי' שניהם כותיים וכן הוא שם:

חמותו ואחותו. צ''ל וכן הוא שם ואחות אשתו ט''ס הוא דככל הנשים היא ופשיטא דאסורה ביחוד:

9b תַּנֵּי. אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְפוּנְדַקָּאוֹת אֲפִילוּ זְכָרִים אֶצֶל זְכָרִים וּנְקֵיבוּת אֶצֶל נְקֵיבוֹת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זְכָרִים אֶצֶל נְקֵיבוֹת וּנְקֵיבוֹת אֶצֶל זְכָרִים. זְכָרִים אֶצֶל זְכָרִים מָה אִית לָךְ. אוֹהֲבָתוֹ בָאָת וְאֵינָהּ מוֹצְאָה אוֹתוֹ וְהִיא נִרְבַּעַת הִימֶינּוּ. נְקֵיבוּת אֶצֶל נְקֵיבוֹת מָה אִית לָךְ. אוֹהֲבָהּ בָּא וְאֵינוֹ מוֹצֵא אוֹתָהּ וְרוֹבְעָהּ. רִבִּי חַגַּיי בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. לֹא סוֹף דָּבָר בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל אֶצֶל הַגּוֹי אֶלָּא אֲפִילוּ בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלְּגוֹי אֶצֶל שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל לֹא יִיחֲדֶיּנָה אֶצְלוֹ שֶׁלְּגוֹי אַחֵר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא תַמְצִיא לוֹ תְקָלָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ שָׂכַר אֶת בְּהֶמְתּוֹ לֹא נָאֶה לַחֲזוֹר לְיַיחֲדָהּ אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא תַמְצִיא לוֹ תְקָלָה. חָשׁוּד הוּא לָבוֹא עַל בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ חָשׁוּד לָבוֹא עַל בְּהֵמַת עַצְמוֹ. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאִם בָּא עָלֶיהָ הוּא מְעַקְּרָהּ אַף הוּא לֹא בָא עָלֶיהָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

זכרי' אצל זכרים מאי אית לך. למיחש:

אוהבתו באה. לפעמים באת זונתו אצלו ואינה מוצאת אותו והיא נרבעת מן הזכר וכן בנקיבות אצל הנקיבות:

אלא אפי' בהמתו של נכרי. מושכרת אצל ישראל לא ייחדנה אצל נכרי אחר משום לפני עור לא תתן מכשול:

מעתה וכו'. ואפי' להחזיר לאותו הנכרי המשכיר לו נימא נמי דלא יפה עושה הישראל שהוא ממציא לו התקלה בתמיה. ומשני חשוד הוא וכו' לפי שעל בהמתו הוא חס עליה שלא תיעקר:

משנה: מִתְרַפְּאִין מֵהֶן רִיפּוּי מָמוֹן אֲבָל לֹא רִיפּוּי נְפָשׁוֹת. וְאֵין מִסְתַּפְּרִין מֵהֶן בְּכָל מָקוֹם דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוּתָּר אֲבָל לֹא בֵינוֹ לְבֵינוֹ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אבל לא בינו לבינו. כלומר במקום שאין בני אדם מצויין כל כך דבינו לבינו ממש בלאו הכי אסור להתייחד עמהן והלכה כחכמים ואם מסתפר במראה מותר דמימר אמר הואיל ומסתפר בהכי אדם חשוב הוא ומתיירא להורגו:

רפוי נפשות. גופו ואם אומר לו סם פלוני יפה לך אפי' ריפוי נפשות מותר להתרפאות ממנו לפי שהוא מתירא שמא שואל לאחרים ג''כ ולא מרע נפשיה:

מתני' מתרפין מהן ריפוי ממון. בהמתו:

מָהוּ מִיכְחוֹל מִינְּהוֹן. רַב אָמַר. מָאן דְבָעֵי מִיסְתַּמְיָא אִיסְתְּמִי. לֵוִי אָמַר. מָאן דְבָעֵי לְמַמֵּת יָמוּת. רַב לָא עֲבַד עֵינָא כְחַל לָהּ. לֵוִי עֲבַד עֵינָא כְחַל לָהּ. אָמַר רִבִּי בָּא. וְהָא אֲנָן חֲמֵיי לוֹן טְעָמִין הָדָא קִילוֹרִיתָא. נֵימַר כַּדִי טָבָא הוּא טָעֵם לָהּ. כַּד לֵית הִיא טָבָא הִיא קַייְמָא וְסַמְייָא. אָהֵן אוֹפִּיּוֹן סַכָּנָה. הָדָא תֵורְייָקֵי. רִבִּי סִימוֹן אָמַר. אֲסוּרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מוּתֶּרֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מהו מיכחול מינהון. אם מותר לכחול העינים מרופא נכרי:

מאן דבעי מיסתמיא איסתמי. מי שרוצה לסמות עיניו יכחול מהנכרי ויסתמא כלומר דנהי דסכנת מיתה ליכא סכנת סמיות עינים מיהא איכא:

לוי אמר מאן וכו'. דאפי' סכנת מיתה איכא כשיתן עכו''ם זה סם חריף בתוך הכחול:

רב לא עבד עינא כחל לה. וקאמר הש''ס דרב לא היה נוהג לכחול את עיניו ולא נגלה לו טוב הכחול שיכול להמית אם משימים בתוכו סם המות ולפיכך לא אמר אלא חשש סמיות עינים אבל לוי היה נוהג לכחול עיניו והיה יודע מכח הכחול עד היכן הוא הולך ולפיכך קאמר שאם משימין בתוכו סם המות אע''פ שאינו בולע לתוך גופו מ''מ יכול הוא להמית:

והא אנן חמיי לון. והרי אנחנו רואין אותן שטועמין בפיהם להקילורית שמשימין בתוך העינים לכחול לרפואה ובכה''ג נימא דליכא חששא מידי:

נימר. אפ''ה אין לסמוך עליהן דסוף סוף איכא חששא דאיכא למימר שעושה זה בכוונה וכשהקילורית היא טובה הוא טועם אותה כדי שיסמכו עליו וכד לית היא טבא וכו' כלומר ולאחר כן יעשה את שלו וישים בתוכה סם חריף ורע והיא עומדת ומסמא את עינים:

אהן אופיון סכנה. אופיון. פי' הערוך מלשון יוני הוא והוא מין עשב הנקרא פרגין ועושין אותו לרפואה ואם לא נותן בכמות הראוי סם המות הוא ולפיכך סכנה הוא ליקח מרופא נכרי:

הדא תורייקי. טרייאקו הוא בלעז:

מותרת. ואין חשש סכנה ליקח מהן:

הלכה: וּמִתְרַפִּין מֵהֶן רִיפּוּי מָמוֹן כול'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. רִיפּוּי מָמוֹן בְּהֶמְתּוֹ. רִיפּוּי נְפָשׁוֹת גּוּפוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אִם הָיָה נֶחְמָם אָסוּר. כְּהָדָא רִבִּי אִמִּי סְלַק עִם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא לְחַמֲתָא דְגָדֵר. לָקָה בְאֶצְבָּעֵיהּ יְהַב עֲלֵיהּ אִסְפְּלָנִי. חֲמִתָהּ מִתְחַלְחָלָה וּקְלָמָהּ. וְלָא שְׁמִיעַ כַּיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בְּרִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה רוֹפֵא אוּמָּן מוּתָּר. וְלֹא דָֽמְייָא. תַּמָּן נָחְמַס מוּתָּר. בְּרַם הָכָא נָחְמַס אָסוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חמיתה מחלחלה. ראה אח''כ שהמכה נתחלחלה וירדה בעומק יותר:

כהדא. עובדא שר' אמי עלה עם ר' יודן נשיאה לחמתה דגרר ולקה באצבעו ונתן עליו אספלנית מרופא נכרי אומן שהיה שם:

גמ' אם היה נחמם אסור. אם רואה שנתחממה המכה מחמת רפואה שנתן לו הנכרי אז לעולם אסור ואפי' מרופא אומן ולא יעסוק עוד יותר ברפואה שלו כדלקמיה:

וקלמה. כמו וקנפה והסירה להאספלנית וחבטה מאצבעו:

ולא שמיע כהאי דאמר וכו'. אם היה רופא אומן מותר ואמאי לא סמך על שהיה זה הנכרי רופא אומן:

ולא דמייא תמן נחמם מותר. בתמיה כלומר דלא דמיא להא דהתיר ר' יוחנן ברופא אומן דלא התיר אלא בסתמא אבל אם נראה לעין שנגרעה והוחמה המכה מחמת רטיה ואספלנית שלו כמו הכא שראה שנתחלחלה המכה ודאי לא התיר ואסור להשתמש עוד ברפואתו דהא חזינן דמרע האומן נפשיה א''נ נחמם כמו נהמם ומלשון גדר ושרט הוא. לא תתגודדו תרגומו לא תתהממון. ורב יהודא מפרש דהא דאמרינן ריפוי גופו אסור היינו אם היה אפי' נהמם גדר ושרט בעלמא אסור להתרפאות ממנו כהדא וכו' ולא היה כ''א איזה גדר בעלמא מחמת שלקה באצבעו ואפ''ה הסיר הרטיה שנתן לו הנכרי ופריך ולא שמיע וכו' וה''נ רופא אומן הוה ומשני תמן נחמם מותר כלומר ר' יוחנן מיירי באין בו סכנה ונחמם כזה הוא מותר אבל הכא שראה המכה מתחלחלה ויש בה סכנה ונחמם כזה אסור אפי' מרופא אומן:

אֲבָל נָכְרִית מְנִיקָה בְנָהּ שֶׁלְּבַת יִשְׂרְאֵל׃ דִּכְתִיב וְהָי֨וּ מְלָכִ֜ים אֹֽמְנַיִיךְ וְשָׂרֽוֹתֵיהֶם֙ 10a מֵינִ֣יקוֹתַיִיךְ. תַּנֵּי. יוֹנֵק הַתִּינּוֹק וְהוֹלֵךְ מִן הַנָּכְרִית וּמִן בְּהֵמָה טְמֵיאָה וּמֵבִיאִין לוֹ חָלָב מִכָּל מָקוֹם. וְאֵנוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם שֶׁקֶץ וְלֹא מִשּׁוּם טוּמְאָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לא משום שקץ ולא משום טומאה כצ''ל. ממה שאוכלת הנכרית ולא ממה שמביאין לו חלב מכל מקום:

מיניקותייך. ומכאן רמז להיתר החלב שלהן מיהו ברשות הישראלית בעינן כדתנן במתני':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source