'Avodah Zarah
Daf 9b
9b תַּנֵּי. אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְפוּנְדַקָּאוֹת אֲפִילוּ זְכָרִים אֶצֶל זְכָרִים וּנְקֵיבוּת אֶצֶל נְקֵיבוֹת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זְכָרִים אֶצֶל נְקֵיבוֹת וּנְקֵיבוֹת אֶצֶל זְכָרִים. זְכָרִים אֶצֶל זְכָרִים מָה אִית לָךְ. אוֹהֲבָתוֹ בָאָת וְאֵינָהּ מוֹצְאָה אוֹתוֹ וְהִיא נִרְבַּעַת הִימֶינּוּ. נְקֵיבוּת אֶצֶל נְקֵיבוֹת מָה אִית לָךְ. אוֹהֲבָהּ בָּא וְאֵינוֹ מוֹצֵא אוֹתָהּ וְרוֹבְעָהּ. רִבִּי חַגַּיי בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. לֹא סוֹף דָּבָר בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל אֶצֶל הַגּוֹי אֶלָּא אֲפִילוּ בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלְּגוֹי אֶצֶל שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל לֹא יִיחֲדֶיּנָה אֶצְלוֹ שֶׁלְּגוֹי אַחֵר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא תַמְצִיא לוֹ תְקָלָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ שָׂכַר אֶת בְּהֶמְתּוֹ לֹא נָאֶה לַחֲזוֹר לְיַיחֲדָהּ אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא תַמְצִיא לוֹ תְקָלָה. חָשׁוּד הוּא לָבוֹא עַל בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ חָשׁוּד לָבוֹא עַל בֶּהֱמַת עַצְמוֹ. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאִם בָּא עָלֶיהָ הוּא מְעַקְּרָהּ אַף הוּא לֹא בָא עָלֶיהָ.
Traduction
On a enseigné (48)Tossefta à ce, ch. 3.: on ne placera pas d’animaux en dépôt dans une auberge païenne, même pas de mâles auprès des mâles, ni de femelles près des femelles, ni à plus forte raison des mâles auprès des femelles, ni des femelles auprès des mâles. -Qu’y a-t-il à craindre en mettant des mâles auprès des mâles? -Il peut arriver qu’une femelle d’une sorte arrive et ne trouvant pas l’absent sera couverte par le mâle mis en dépôt (et qui est hétérogène). -Qu’y a-t-il à craindre en mettant des femelles auprès des femelles? -Egalement un accouplement hétérogène: si un mâle arrive et ne trouve pas sa congénère, il s’accouplera avec une autre présente. R. Hagaï dit au nom de R. Zeira: en somme, non seulement l’animal d’un israélite ne doit pas être déposé chez le païen, mais encore à l’inverse celui d’un païen loué par un israélite, ne doit pas non plus être placé seule dans l’étable d’un autre païen, son voisin, pour ne pas être la cause indirecte d’un péché. -S’il en est ainsi, on devrait dire qu’il ne convient pas au juif locataire de rendre l’animal au païen et de le laisser seul chez lui, où un mal peut survenir? -Non, on soupçonne le païen de laisser accoupler l’animal d’autrui, non le sien même; car il sait qu’un tel accouplement provoque la stérilité, et il ne le laissera pas se produire.
Pnei Moshe non traduit
זכרי' אצל זכרים מאי אית לך. למיחש:
אוהבתו באה. לפעמים באת זונתו אצלו ואינה מוצאת אותו והיא נרבעת מן הזכר וכן בנקיבות אצל הנקיבות:
אלא אפי' בהמתו של נכרי. מושכרת אצל ישראל לא ייחדנה אצל נכרי אחר משום לפני עור לא תתן מכשול:
מעתה וכו'. ואפי' להחזיר לאותו הנכרי המשכיר לו נימא נמי דלא יפה עושה הישראל שהוא ממציא לו התקלה בתמיה. ומשני חשוד הוא וכו' לפי שעל בהמתו הוא חס עליה שלא תיעקר:
אֲבָל מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדַקָּאוֹת שֶׁלְּכוּתִים כול'. הָדָא אָֽמְרָה. כּוּתִים לֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הָעֲרָיוֹת. וְתַנֵּי כֵן. מִתְיַיחֶדֶת אִשָּׁה עִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲפִילוּ שְׁנֵיהֶם עֲבָדִים אֲפִילוּ אֶחָד כּוּתִי וְאֶחָד עֶבֶד. אֲבָל לֹא תִתְיַיחֵד עִם הַגּוֹי. חֲמוֹתוֹ וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וּשְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת לֹא יִתְיַיחֲדוּ עִמּוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי שְׁנַיִם.
Traduction
On peut placer ses animaux dans les étables des Samaritains''. Ceci prouve que les Samaritains ne sont pas soupçonnés de se livrer à des relations illicites. En effet on a enseigné (49)Tossefta, Qidushin ch. 5.: une femme peut rester seule avec deux hommes, fussent-ils tous deux samaritains, ou même un samaritain et un esclave, mais elle ne doit pas rester seule avec le païen; ni la bru de quelqu’un, ou la sœur de celle-ci, ne doit rester seule avec lui, comme nulle autre femme située dans un degré illicite de relation, à moins qu’il y ait deux hommes.
Pnei Moshe non traduit
אבל מעמידין בהמה בפונדקאות של כותים וכו'. כדקתני בתוספתא שם ברישא מעמידין בהמה בפונדקאות של כותים אפי' זכרים אצל נקיבות ונקבות אצל זכרים ואצ''ל זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקבות:
הדא אמרה לא נחשדו כותים על העריות. מדלא חיישינן זכרים אצל זכרים וכו' כדחיישינן גבי נכרים:
ותני כן. בהדיא בתוספתא פ''ה דקידושין:
מתייחדת אשה עם שני אנשים. ואפי' שניהם כותיים וכן הוא שם:
חמותו ואחותו. צ''ל וכן הוא שם ואחות אשתו ט''ס הוא דככל הנשים היא ופשיטא דאסורה ביחוד:
תַּנֵּי. אֵין מוֹכְרִין לָהֶן לֹא זַיִין וְלֹא כְלֵי זַיִין. וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶן אֶת הַזַּיִין. תִּיפְתָּר בְּעִיר שֶׁכּוּלָּהּ גּוֹיִם. וְאֵין הָאִשָּׁה בִּכְלָל שְׁפִיכוּת דָּמִים. אָמַר רִבִּי אִמִּי. תִּיפְתָּר בִּבְרִיאָה. אָמַר רִבִּי אַבִּין. וַאֲפִילוּ תֵימַר יְכוֹלָה אִשָּׁה לְהַטְמִין אֶת עַצְמָהּ וְלוֹמַר. גּוֹיָה אֲנִי. וְאֵין הָאִישׁ יָכוֹל לְהַטְמִין עַצְמוֹ וְלוֹמַר. גּוֹי הוּא.
Traduction
– On a enseigné (50)Tossefta à ce, ch. 2.: on ne doit pas vendre aux païens, ni épée, ni armes, et on ne doit pas aiguiser leurs fers. Toutefois, ces défenses s’appliquent seulement à une ville entièrement habitée par des païens (s’il y a des Juifs, ils peuvent acheter des armes pour leur défense). -Pourquoi la défense à une femme juive de rester seule avec un païen a-t-elle pour base la crainte d’une relation illicite, et ne craint-on pas qu’elle soit tuée? -On suppose, dit R. Amé, que la femme est forte, capable de se défendre (mais susceptible d’être séduite). En outre, une femme peut se dissimuler et se faire passer pour païenne, tandis qu’un homme ne peut pas se cacher et se faire passer pour étranger (on le reconnaît au visage).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ב:
זיין. הוא הברזל עצמו לעשות ממנו כלי זיין:
תיפתר בעיר שכולה נכרים. הוא דאין מוכרין להן כלי זיין דאלו בעיר שיש בה ישראל מוכרין להן להגן גם על ישראל שבתוכה:
ואין האשה בכלל שפיכות דמים. בתמיה ואמאי קתני במתני' טעמא דלא תתייחד אשה עמהן משום חשד עריות תיפוק ליה משום שפיכות דמים:
תיפתר בבריאה. וחזקה ואינה מתפחדת מהן וקמ''ל דאפ''ה משום עריות חיישינן שמא תתפתה:
ואפי' תימר. מטעמא אחרינא ואפי' בסתם אשה היא אינה עלולה כל כך לשפיכות דמים שיכולה היא להטמין ולהעלים עצמה ולומר נכרית אני מה שאין כן באיש שהכל מכירין אותו שהוא יהודי בפאת הראש ובפאת הזקן:
תַּנֵּי. נִזְדַּוֵוג לוֹ גּוֹי לְיִשְׂרָאֵל נוֹתְנוֹ לִימִינוֹ. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּסַייִף לִימִינוֹ וּבְמַקֵּל לִשְׂמֹאלוֹ. עוֹלֶה עִמּוֹ לָעֲלִייָה וְיוֹרֵד עִמּוֹ לְחֵרוּת יִשְׂרָאֵל לְמַעֲלָה וְהַגּוֹי מִלְּמַטָּה. לֹא יָשׁוּחַ לְפָנָיו שֶׁלֹּא יָרוּץ אֶת גּוּלְגּוֹלְתוּ. וּמַרְחִיב לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ. אִם שְׁאָלוֹ לְהֵיכָן הוֹלֵךְ יַפְלִיגֶינּוּ. כְּשֵׁם שֶׁהִפְלִיג יַעֲקֹב אָבִינוּ לְעֵשָׂיו. שֶׁאָמַר לוֹ עַ֛ד אֲשֶׁר אָבוֹא אֶל אֲדוֹנִי שֵׂעִֽירָה׃ וְהָלַךְ לְסוּכּוֹת. אָמַר רִבִּי הוּנָא. לֹא מָצִינוּ שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשֵׂעִיר. אָמַר רִבִּי יוּדָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי. לְעָתִיד לָבוֹא אָמַר לְיהּ. וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפּוֹט אֶת הַ֣ר עֵשָׂ֑ו.
Traduction
On a enseigné: si un païen se joint à l’israélite en route, celui-ci se placera à la droite (pour avoir le bras droit libre afin de se défendre). R. Ismaël b. R. Yossé dit: si le païen porte une épée à sa ceinture (à gauche), l’israélite se placera à droite pour sa défense: si le païen est muni d’un bâton (à sa droite), l’israélite se placera à gauche pour la riposte. Quand on monte sur une colline avec un païen, ou si l’on descend dans une vallée avec lui, on s’arrangera chaque fois de façon à être au-dessus du païen (le précédant sur la montagne, ou le suivant dans la vallée). L’israélite ne devra pas méditer devant le païen (en route), pour ne pas avoir alors la tête troublée par ce voisinage, et il vaut mieux alors laisser le chemin libre. Si le païen demande au juif où il va, celui-ci le déroutera par ses indications, comme l’a fait notre ancêtre Jacob, répondant à Esaü en ces termes (Gn 33, 14): jusqu’à ce que j’arrive auprès de mon maître, à Seir; tandis qu’en réalité Jacob est allé à Souccoth (51)Rabba sur (Gn 78.. R. Houna dit qu’en effet on ne trouve pas que notre ancêtre Jacob soit allé à Seir. Selon R. Judan, fils de Rav, c’est une allusion à l’avenir dont il est dit (Ab 1, 21): Ceux qui portent le secours monteront à la montagne de Sion, pour juger la montage d’Esaü.
Pnei Moshe non traduit
תני. שם פ''ג:
נזדווג לו נכרי לישראל. בדרך נותנו לימינו שאם יעמוד עליו ישלח הישראל יד ימינו ויאחז בו:
בסייף. אם הנכרי חגור הוא בסייף שהוא לצד שמאלו נותנו הישראל לימינו כדי שתהא מזומן הימין של ישראל לאחוז בו ואם ביד נכרי מקל נותנו הישראל להנכרי לשמאלו שהמקל בימין הנכרי ויהא סמוך יד שמאל של הישראל לאחוז במקלו אם יעמוד עליו:
עולה עמו לעלייה ויורד עמו לירידה וכן הוא בתוספתא. היו עולין בהר או יורדין לעמק לעולם יהי' הישראל מלמעלה והנכרי מלמטה וכשהוא עולה בעלייה ילך ישראל לפני הנכרי אלא שטופלו לימינו שלא יהיה אחוריו ממש וכשיורדין בעמק ילך הנכרי לפני הישראל:
לא ישוח לפניו. אפי' במישור:
יפליגנו. יאמר לו שהוא רוצה למקום רחוק יותר ממה שבדעתו לילך שימתין הנכרי מלעמוד עליו עד אותו הדרך שמרחיב לו ובתוך כך יפרוש ממנו:
לעתיד לבא אמר לו. רמז לו גם את זה כדכתיב ועלו מושיעים וגו' ואז יקויים ההליכה להר שעיר שהוא עשו:
בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְיַילֵּד אֶת הַנָּכְרִית. מִפְּנֵי שֶׁמְעַמֶּדֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל נָכְרִית מְיַלֶּדֶת בַּת יִשְׂרָאֵל. וְתַנֵּי כֵן. מְיַילֶּדֶת מִבַּחוּץ אֲבָל לֹא מִבִּפְנִים. לֹא תַכְנִיס יָדָהּ לִפְנִים שֶׁלֹּא תַמִּיק אֶת הָעוּבָּר בְּמֵיעֵיהָ. וְלֹא תַשְׁקֶינָּה כּוּס שֶׁל עִיקָּרִין. הָֽיְתָה חֲכָמָה. יֵיבָה כַיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה רוֹפֵא אוּמָּן מוּתָּר. וְהָכָא. אִם הָֽיְתָה חֲכָמָה מוּתָּר.
Traduction
Une israélite ne doit pas accoucher une païenne, car elle destine un enfant à devenir idolâtre; mais une païenne pourra accoucher une israélite''. On a enseigné aussi: une païenne pourra accoucher l’israélite extérieurement (lorsque les assistants la voient opérer), mais elle ne devra pas pénétrer de la main dans la matrice de l’israélite, de crainte d’écraser l’enfant au sein maternel, ce qui équivaut à faire boire une boisson d’avortement. Si la païenne est une sage-femme de profession, peut-elle opérer seule l’israélite? C’est conforme à ce que dit R. Jacob b. Aha au nom de R. Yohanan (52)Ci-après, 2 (3).: si c’est un médecin habile, il est permis d’en user; de même ici, on peut recourir à une païenne sage-femme de profession.
Pnei Moshe non traduit
ותני כן מילדת מבחוץ וכו'. כלומר כיצד אמרו נכרית מילדת את בת ישראל כדתניא בתוספתא בזמן שאחרות עומדות על גבה אבל לא בינה לבינה. וכן מילדת מבחוץ שיהו רואות אותה בשעה שהיא מילדת אבל לא מבפנים כדמפרש ואזיל שלא תכניס ידה לפנים לתוך מיעיה שלא תמיק את העובר במעיה:
ולא תשקינה כוס של עיקרין. כלומר וכשתעשה כן לא די שתמיק את העובר אלא דאיכא למיחש שתעשה האשה עקרה בשביל כך (או) אם תושיט ידה למעיה תעשה לה שתתקלקל ותיעקר וכמשקה אותה כוס של עיקרין א''נ כשתהיה בינה לבינה חוששין שלא תשקינה כוס עיקרין ממש. ובתוספתא פ''ג גריס ולא תשקינה כוס עיקרין שחשודין על הנפשות. משמע שאף שהיא רוצה לשתות כוס עיקרין לא תקבל מן הנכרית מפני שחשודין על שפיכות דמים ושמא תשים בתוכה סם הממית:
היתה חכמה. אם הנכרית נתמנית היא לכך והיא חכמה המילדת בעיר מהו שנאמין אותה בינה לבינה:
ייבא. אתיא כהאי דאמר ר' יעקב לקמן הלכה ב' דאם היה רופא אומן בעיר מותר להתרפאות ממנו דלא מרע נפשיה מחזקתו וה''נ אם היתה חכמה בעיר מותר בינו לבינה:
בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָנִיק בְּנָהּ שֶׁלְּנָכְרִית מִפְּנֵי שֶׁנּוֹתֶנֶת לֹו חַיִּים. אָמַר רִבִּי יּוֹסֵי. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁאָסוּר לְלַמְּדוֹ אוּמָנוּת. כְּהָדָא תַּרְתֵּין אוּמְנְווָן הֲווֹן בְּגִירוּ. זַגָּגַייָא וְקובטרייא. זַגָּגַייָא לָא אַלְפִּין וְקָמוּן. קובטרייא אַלְפּוּן וְאִתָעַקְּרוּן.
Traduction
– ''Une israélite ne devra pas allaiter un enfant de païenne; car ce serait donner la vie à un futur idolâtre''. Ceci prouve, dit R. Yossé, que l’on ne doit pas non plus lui enseigner un métier. Ainsi, à Guiro, il y avait 2 familles juives d’ouvriers, l’une de verriers, l’autre de menuisiers; la première, qui n’enseigna pas son métier aux païens, réussit, mais la seconde l’enseigna à d’autres et fut appauvrie.
Pnei Moshe non traduit
הדא אמרה שאסור ללמדו אומנות. לנכרי שהוא נותן לו חיים:
כהדא. שמצינו שנענשו על זה:
תרתין אומנון הוון בגירו. שני משפחות בעלי אומניות היו במקום הנקרא גירו אחת היו זגגים ואחת היו שעושים מיני צעיפי הנשים. בפ' במה אשה ולא בטוטפת ר' בון בר חייה קובטירא דבר שהוא נותן במקום הטוטפת ואלו הזגגים לא היו רוצים ללמד אומנות שלהם לנכרי ונתקיימו והצליחו ואלו הקובטרייא למדו לנכרי ונתעקרו ונתדלדלו:
'Avodah Zarah
Daf 10a
משנה: מִתְרַפְּאִין מֵהֶן רִיפּוּי מָמוֹן אֲבָל לֹא רִיפּוּי נְפָשׁוֹת. וְאֵין מִסְתַּפְּרִין מֵהֶן בְּכָל מָקוֹם דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוּתָּר אֲבָל לֹא בֵינוֹ לְבֵינוֹ׃
Traduction
On ne doit pas se laisser soigner par eux, quand on est malade, et on ne doit nulle part se faire raser par eux (c’est dangereux); c’est l’opinion de R. Meir. Les autres docteurs disent, qu’on peut se faire raser par eux dans un endroit public où il y a du monde, mais non rester avec le païen en tête-à-tête.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מתרפין מהן ריפוי ממון. בהמתו:
רפוי נפשות. גופו ואם אומר לו סם פלוני יפה לך אפי' ריפוי נפשות מותר להתרפאות ממנו לפי שהוא מתירא שמא שואל לאחרים ג''כ ולא מרע נפשיה:
אבל לא בינו לבינו. כלומר במקום שאין בני אדם מצויין כל כך דבינו לבינו ממש בלאו הכי אסור להתייחד עמהן והלכה כחכמים ואם מסתפר במראה מותר דמימר אמר הואיל ומסתפר בהכי אדם חשוב הוא ומתיירא להורגו:
הלכה: וּמִתְרַפִּין מֵהֶן רִיפּוּי מָמוֹן כול'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. רִיפּוּי מָמוֹן בְּהֶמְתּוֹ. רִיפּוּי נְפָשׁוֹת גּוּפוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אִם הָיָה נֶחְמָם אָסוּר. כְּהָדָא רִבִּי אִמִּי סְלַק עִם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא לְחַמֲתָא דְגָדֵר. לָקָה בְאֶצְבָּעֵיהּ יְהַב עֲלֵיהּ אִסְפְּלָנִי. חֲמִתָהּ מִתְחַלְחָלָה וּקְלָמָהּ. וְלָא שְׁמִיעַ כַּיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בְּרִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה רוֹפֵא אוּמָּן מוּתָּר. וְלֹא דָֽמְייָא. תַּמָּן נָחְמַס מוּתָּר. בְּרַם הָכָא נָחְמַס אָסוּר.
Traduction
R. Jacob b. Zabdi au nom de R. Abahou dit: par ''guérison d’argent'' on entend celle des bestiaux, et par ''guérison des personnes'' on entend celle du corps. R. Aba dit au nom de R. Juda: si l’on remarque une inflammation par suite du remède donné par le médecin païen, il est défendu de plus jamais en user. Ainsi, il est arrivé à R. Amé de se rendre avec R. Juda Nassi à Ilamath Guerar et d’avoir mal au doigt. Le médecin local païen lui appliqua un emplâtre;mais comme le mal pénétrait plus avant, R. Amé enleva l’emplâtre. - N’a-t-il pas connu l’avis de R. Jacob b. Aha au nom de R. Yohanan, disant que par un médecin de profession (53)Ci-dessus, 1. il est permis de se faire soigner? -Il y a une distinction à noter: il permet d’ordinaire l’usage du remède, R. Yohanan aussi défend d’en continuer l’usage.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אם היה נחמם אסור. אם רואה שנתחממה המכה מחמת רפואה שנתן לו הנכרי אז לעולם אסור ואפי' מרופא אומן ולא יעסוק עוד יותר ברפואה שלו כדלקמיה:
כהדא. עובדא שר' אמי עלה עם ר' יודן נשיאה לחמתה דגרר ולקה באצבעו ונתן עליו אספלנית מרופא נכרי אומן שהיה שם:
חמיתה מחלחלה. ראה אח''כ שהמכה נתחלחלה וירדה בעומק יותר:
וקלמה. כמו וקנפה והסירה להאספלנית וחבטה מאצבעו:
ולא שמיע כהאי דאמר וכו'. אם היה רופא אומן מותר ואמאי לא סמך על שהיה זה הנכרי רופא אומן:
ולא דמייא תמן נחמם מותר. בתמיה כלומר דלא דמיא להא דהתיר ר' יוחנן ברופא אומן דלא התיר אלא בסתמא אבל אם נראה לעין שנגרעה והוחמה המכה מחמת רטיה ואספלנית שלו כמו הכא שראה שנתחלחלה המכה ודאי לא התיר ואסור להשתמש עוד ברפואתו דהא חזינן דמרע האומן נפשיה א''נ נחמם כמו נהמם ומלשון גדר ושרט הוא. לא תתגודדו תרגומו לא תתהממון. ורב יהודא מפרש דהא דאמרינן ריפוי גופו אסור היינו אם היה אפי' נהמם גדר ושרט בעלמא אסור להתרפאות ממנו כהדא וכו' ולא היה כ''א איזה גדר בעלמא מחמת שלקה באצבעו ואפ''ה הסיר הרטיה שנתן לו הנכרי ופריך ולא שמיע וכו' וה''נ רופא אומן הוה ומשני תמן נחמם מותר כלומר ר' יוחנן מיירי באין בו סכנה ונחמם כזה הוא מותר אבל הכא שראה המכה מתחלחלה ויש בה סכנה ונחמם כזה אסור אפי' מרופא אומן:
מָהוּ מִיכְחוֹל מִינְּהוֹן. רַב אָמַר. מָאן דְבָעֵי מִיסְתַּמְיָא אִיסְתְּמִי. לֵוִי אָמַר. מָאן דְבָעֵי לְמַמֵּת יָמוּת. רַב לָא עֲבַד עֵינָא כְחַל לָהּ. לֵוִי עֲבַד עֵינָא כְחַל לָהּ. אָמַר רִבִּי בָּא. וְהָא אֲנָן חֲמֵיי לוֹן טְעָמִין הָדָא קִילוֹרִיתָא. נֵימַר כַּדִי טָבָא הוּא טָעֵם לָהּ. כַּד לֵית הִיא טָבָא הִיא קַייְמָא וְסַמְייָא. אָהֵן אוֹפִּיּוֹן סַכָּנָה. הָדָא תֵורְייָקֵי. רִבִּי סִימוֹן אָמַר. אֲסוּרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מוּתֶּרֶת.
Traduction
Peut-on se faire teindre les yeux par un tel médecin? -C’est, dit Rav, s’exposer à la cécité (il n’y engage pas); selon Levi, on va jusqu’à s’exposer au danger de mort. Rav, n’ayant pas l’habitude de se teindre les yeux, ignorait les dangers de la mixture; mais Levi les connaissait par expérience. -Mais, dit R. Aba, ne voit-on pas l’opérateur goûter au collyre (collyrium), preuve qu’il est inoffensif? -Il est possible que l’oculiste goûte le collyre lorsque celui-ci est bon, pour le montrer; mais ensuite il y ajoute des ingrédients dangereux pour la vue. Ainsi l’opium, opion, est un remède dangereux. La thériaque (theriaca) est interdite selon R. Simon; mais R. Yohanan en permet l’usage (54)Suit un passage traduit (Shabat 14, 1)..
Pnei Moshe non traduit
מהו מיכחול מינהון. אם מותר לכחול העינים מרופא נכרי:
מאן דבעי מיסתמיא איסתמי. מי שרוצה לסמות עיניו יכחול מהנכרי ויסתמא כלומר דנהי דסכנת מיתה ליכא סכנת סמיות עינים מיהא איכא:
לוי אמר מאן וכו'. דאפי' סכנת מיתה איכא כשיתן עכו''ם זה סם חריף בתוך הכחול:
רב לא עבד עינא כחל לה. וקאמר הש''ס דרב לא היה נוהג לכחול את עיניו ולא נגלה לו טוב הכחול שיכול להמית אם משימים בתוכו סם המות ולפיכך לא אמר אלא חשש סמיות עינים אבל לוי היה נוהג לכחול עיניו והיה יודע מכח הכחול עד היכן הוא הולך ולפיכך קאמר שאם משימין בתוכו סם המות אע''פ שאינו בולע לתוך גופו מ''מ יכול הוא להמית:
והא אנן חמיי לון. והרי אנחנו רואין אותן שטועמין בפיהם להקילורית שמשימין בתוך העינים לכחול לרפואה ובכה''ג נימא דליכא חששא מידי:
נימר. אפ''ה אין לסמוך עליהן דסוף סוף איכא חששא דאיכא למימר שעושה זה בכוונה וכשהקילורית היא טובה הוא טועם אותה כדי שיסמכו עליו וכד לית היא טבא וכו' כלומר ולאחר כן יעשה את שלו וישים בתוכה סם חריף ורע והיא עומדת ומסמא את עינים:
אהן אופיון סכנה. אופיון. פי' הערוך מלשון יוני הוא והוא מין עשב הנקרא פרגין ועושין אותו לרפואה ואם לא נותן בכמות הראוי סם המות הוא ולפיכך סכנה הוא ליקח מרופא נכרי:
הדא תורייקי. טרייאקו הוא בלעז:
מותרת. ואין חשש סכנה ליקח מהן:
אֲבָל נָכְרִית מְנִיקָה בְנָהּ שֶׁלְּבַת יִשְׂרְאֵל׃ דִּכְתִיב וְהָי֨וּ מְלָכִ֜ים אֹֽמְנַיִיךְ וְשָׂרֽוֹתֵיהֶם֙ 10a מֵינִ֣יקוֹתַיִיךְ. תַּנֵּי. יוֹנֵק הַתִּינּוֹק וְהוֹלֵךְ מִן הַנָּכְרִית וּמִן בְּהֵמָה טְמֵיאָה וּמֵבִיאִין לוֹ חָלָב מִכָּל מָקוֹם. וְאֵנוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם שֶׁקֶץ וְלֹא מִשּׁוּם טוּמְאָה.
Traduction
– ''Une païenne peut nourrir l’enfant d’une israélite'', comme il est dit (Is 49, 23): Des rois seront les ouvriers, et des princesses te serviront de nourrices. On a enseigné: pour élever un nourrisson, on peut l’allaiter par une païenne, ou par un animal impur, ou lui apporter du lait de n’importe où, sans se soucier des impuretés ou immondices que mange cette païenne, et d’où provient le lait.
Pnei Moshe non traduit
מיניקותייך. ומכאן רמז להיתר החלב שלהן מיהו ברשות הישראלית בעינן כדתנן במתני':
לא משום שקץ ולא משום טומאה כצ''ל. ממה שאוכלת הנכרית ולא ממה שמביאין לו חלב מכל מקום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source